החלטה בתיק ע"מ 2315/13

כב' השופט רס"ן גדעון הניג מבית המשפט הצבאי שומרון אישר את הארכת מעצרו של העורר ב- 9 ימים, לצורך המשך חקירה. זאת, לאחר שמצא כי תוכנית החקירה סבירה ופעולות החקירה הנדרשות מצדיקות את המשך החזקתו של  העורר במעצר.

על החלטה זו הגישה ההגנה את הערר, שנדון בפניי היום.

בדיון טענה הסנגורית הנכבדה כי תקופת המעצר שאושרה לאחרונה ארוכה מן הדרוש, לאור העובדה שהעורר משתף פעולה עם חוקריו וכבר הפליל עצמו בעבירות שונות. בשולי דבריה הלינה הסנגורית על כך שבית המשפט קמא לא הורה לחוקר להשיב על שאלות ההגנה, וכך נפגעה יכולתו של העורר להתגונן בפני הכוונה להאריך את מעצרו.

מנגד טענה התובעת המלומדת שהחשדות נגד העורר חמורים, וכוללים גם חשד כי השתתף בחולית טרור, שייצרה והשליכה מטעני חבלה וניסתה לירות לעבר חיילי צה"ל. חומר הראיות מבסס את החשדות נגד העורר, ומצביע גם על הסיכון הנשקף מן העורר, שאותו לא ניתן לאיין בחלופת מעצר.

התובעת ביקשה לדחות את הטענות שהעלתה ההגנה בכתב הערר, בנוגע להתנהגות החוקרים כלפי העורר בעת החקירה. לשאלתי השיבה התובעת, כי המשיב אמנם הופלל בפי מעורבים אחרים בפרשה, אך לא ניתן להסתפק בכך ויש צורך להעמיק את החקירה.

עיינתי בפרוטוקול הדיון בערכאה הראשונה, בזיכרונות דברים מחקירות העורר ובתוכנית המשך החקירה.

ראשית אציין, כי מצאתי צדק בטענות הסנגורית בנוגע לחלק מן השאלות שהופנו אל החוקר בדיון בערכאה הראשונה. מצאתי ביניהן שאלות, שהחוקר יכול היה להשיב עליהן לאחר מחשבה ושיקול דעת נאותים, ולא להסתפק בהפניית בית המשפט למידע החסוי. כאלה הן השאלות הנוגעות למעצרם של מעורבים אחרים, ולמידת שיתוף הפעולה של העורר עם חוקריו.

לאור העובדה שבשלב זה ההגנה אינה נחשפת לחומר החקירה, צריך חוקר הגון להשיב תשובה עניינית לכל שאלה רלוונטית, אם אין בתשובה פגיעה משמעותית בחקירה, ובית המשפט צריך להנחות אותו לפעול כך. כאשר אין מניעת מפגש בין נחקר לבין סנגורו, בדרך כלל יכול וצריך החוקר להשיב לשאלות, הנוגעות לדברים שכבר נאמרו לנחקר מפי חוקריו; שהרי אם נאמרו הדברים לנחקר - והוא יכול לגלותם לסנגורו - בדרך כלל לא יהיה בהם חידוש או חשיפה של מידע חסוי, ולא תהיה מניעה לגלותם בדיון המעצר.

מכל מקום, עיינתי במידע החסוי תוך שימת לב לשאלות שנשאלו על ידי ההגנה. כמו בית המשפט קמא אף אני מצאתי כי קיימים חשדות לביצוע מעשים חמורים ומסוכנים על ידי העורר וחבריו. העורר אמנם הופלל ואף הודה בחלק מן המעשים שיוחסו לו, אך ניכר כי קיים עדיין צורך בהמשך החקירה, בין היתר כדי להזים או לאשר דברים שבהם הופלל העורר, ואותם הכחיש עד כה. פעולות החקירה המתוכננות הן סבירות, וגם פרק הזמן שהוקצב להן מידתי בעיניי.

לא מצאתי במסמכים שהוצגו בפניי רמז להתנהלות בלתי ראויה של חוקריו של העורר. מתיעוד חילופי הדברים בין העורר לחוקרים עולה כי העורר הרשה לעצמו לשאול שאלות, להתנגד ולהכחיש דברים מסוימים, ולא ניכר כי אוים או פחד לעשות זאת. לא ראיתי הצדקה להעיר לגורמי החקירה על התנהלותם במקרה זה.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי לא שגה השופט קמא כשאישר 9 ימי מעצר נוספים, ואני דוחה את הערר על החלטתו.

ניתנה היום, 28 בנובמבר 2013, כ"ה בכסלו התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: